קופאל הוא שם כללי המתאר את החומר השרפי המופרש ממגוון סוגים של עצים. הקופאל המוכר יותר מגיע בדרך כלל מעצים של אקלים טרופי ולשרף שלהם שימושים היסטוריים של שבטים ילידים במסגרות פולחניות. הקופאל נשרף באופן מסורתי כקטורת.

באופן כללי יותר, המונח קופאל מתאר חומרים שרפיים בשלב ביניים של פִּילְמוּר והתקשות בין שרף "צמיגי" וענבר. המילה קופאל נגזרת מהמילה Nahuatl copalli, שפירושה "קטורת". קופאל שימש זמן רב בטקסי המאיה והאצטקים הקדומים כמנחה פולחנית לאלים. הוא עדיין בשימוש של ילידים בדרום מקסיקו ובמרכז אמריקה במהלך טקסי סווט לודג' כמו גם טקסי פטריות קדושות. קופאל נמצא גם במזרח אפריקה ובאינדונזיה. באופן טקסי, השרף מונח על גחלים לוהטות לניקוי רוחני.

הקופאל המוצע מגיע ממנילה בפיליפינים וריחו חלומי, הוא משמש לטיהור, הגנה, ניקוי שליליות, טיהור האנרגיה במרחב ובשדה האנרגטי, יצירת מרחבים מקודשים, זימון יצירתיות, שפע ואנרגיה חיובית ועוזר לחיבור לתחום הרוחני.