הלוטוס הכחול או שושנת המים הכחולה היה קדוש למצרים הקדומים. הוא סימל יצירה ולידה מחדש כשהגיח מהמים על מנת לפרוח פעם בשנה למשך 3 ימים בלבד, הלוטוס הכחול נקשר לאל השמש רע כמביא האור וכהתגלמות "שלמות החוכמה". ריחו מתואר כדומה לזה של יקינתון, שסק ואפילו של בננה והוא שימש בטקסים של החיים וקיבל משמעות קדושה במוות. אין פלא שהוא הפך לסמל של מצרים ונגע באנשים לאורך כל ההיסטוריה המצרית.

לצמח הלוטוס הכחול הקדוש סגולות רפואיות והוא בעל השפעות פסיכו-אקטיביות. הוא למעשה מרגיע טבעי ומכיל כמויות קטנות של אלקלואידים הדומים מאוד לאלה המשמשים לאלחוש ולמניעת פרכוסים. במשך אלפי שנים הוא שימש את המצרים הקדמונים כחלק מטקסים דתיים כדי להגיע לרמות תודעה גבוהות יותר ולהתחבר לאלוהי. הם היו משרים את פרחי הלוטוס הכחול ביין במשך מספר שבועות ומשתמשים ביין כפולחן קדוש.

הלוטוס הכחול מכיל נוקיפראן, חומר נוגד עוויתות טבעי, שיחד עם אפורפין מעניקים תחושות של אופוריה מרגיעה. מסיבה זו זהו משכך טבעי נגד חרדות ולחץ. אין פלא שלרוב נעשה בו שימוש במפגשים חברתיים קדומים. דווח כי הוא מועיל כאפרודיזיאק ומסייע בתפקוד המיני, מה שעשוי להסביר את סצינות העירום המצריות בהן הוא מופיע. הלוטוס הכחול שימש גם לטיפול בבעיות במערכת העיכול ומסייע בשינה.

מקור: סין

משקל נטו:  50 / 100 / 300 גרם

מאמר על הלוטוס הכחול