לבסתת סגדו לפחות מאז תקופת השושלת השנייה, כלומר תחילת האלף ה-3 לפנה"ס. במקור דמותה הייתה של לביאה, או של אישה בעלת ראש של לביאה, והייתה האלה המגינה על מצרים התחתונה, וכך גם האלה המגנה על פרעה. תפקידה בפנתאון המצרי התעמעם כשסח'מת, אלה דומה שגם לה ראש לביאה, הפכה ליותר דומיננטית כשמצרים התחתונה אוחדה עם מצרים העליונה. באלף ה-1 לפנה"ס, כאשר הפופולריות של החתולים כחיות בית עלתה, הוחלפה דמותה של בסתת בזו של אישה בעלת ראש חתול והיא הפכה לאלת החתולים. לרוב היא מוצגת כחתולה בעלת פרווה זהובה-מנומרת. בתקופה התלמיית בהשפעת פולחן האלה היוונית ארטמיס, הפכה בסתת לאלה המזוהה עם הירח. על פי המיתולוגיה המצרית, בסתת הייתה אמתו של אל השמש רע והמגינה עליו, והייתה כלואה עם אפופיס, אל-נחש ונלחמה בו. כשבסתת התחילה להיחלש מקרבותיה היא שוחררה מכלאה והצטרפה אל שאר האלים, בהגנה מפני הכאוס.

• עבודת יד מצרית
• חומרים: אבן גרניט
• גובה: 19.5 ס"מ
• רוחב: 6.5 ס"מ
• עומק: 10.5 ס"מ
• משקל: 0.95 ק"ג